כעולה מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל בלשכת חדרה, מיום 04/06/2012, התנגדות המבקשת לביצוע תביעה על סכום קצוב, הוגשה באיחור: "...
ואליה מצורפת בקשה להארכת מועד. המועד האחרון להגשת ההתנגדות, על פי נתוני התיק, היה ביום 01/05/2012...".
הבקשה מציינת, כי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה, הוא בימ"ש השלום בחדרה.
הבקשה (58 עמודים סרוקים) נסמכת בתצהירו של מר דוד בן אדר (מנכ"ל המבקשת). מוצהר בו, כי מסירת האזהרה לחייבת יושמה ביום 23/03/2012 באמצעות "הדבקה במען", אך לא במען המבקשת, אלא במען בא כוחה לשעבר (ברחוב לסקוב 18 ת"א). זאת, למרות שהמשיבה מודעת היטב למענה הנכון של המבקשת, בחדרה, אליו נהגה לשלוח חשבוניות ועוד.
מכתב התראה (טרם הגשת התביעה לביצוע), כמו גם מסמכי התביעה, לא נשלחו אל המבקשת במענה שבחדרה, ולמעשה לא קיבלה אותם כלל.
למבקשת נודע לראשונה אודות תיק ההוצל"פ, ע"פ המוצהר, לאחר שהוטל עיקול על חשבונה בבנק הפועלים. (לא ננקב מועד כלשהו בתצהיר - ש.ר)
תשובת המשיבה (58 עמודים סרוקים) מציינת, ביום 23/03/2012, יושמה המסירה למבקשת במענה העדכני ע"פ מרשם החברות, לאחר שלשה ביקוי מוסר, בהדבקה במען. (אישור מסירה, תמצית מידע ממרשם החברות ותצהיר המוסר - נספח "1")
המשיבה מציינת, כי מעת שנמנעה המבקשת לעדכן מענה במרשם החברות, אין לה אלא להלין על עצמה.
עוד מציינת התשובה, כי עצם הגשת הבקשה להארכת מועד, כמוה בהודאה שהייתה המצאה כדין "
וויתור על טענות כלפי ההמצאה".
מענה המבקשת לתשובת המשיבה, מיום 15/07/2012 מציין, אינו אלא חזרה על נימוקי הבקשה.
יהא מענה הרשום של מבקשת אשר יהא, מעת שחשבוניות וכתבים אחרים נשלחו ע"י המשיבה אל המבקשת, ע"פ מענה בחדרה, אין מקום לקבוע, כי דוקא את האזהרה לחייב, יש למען למענה הרשום המרשם החברות. יתרה מזאת: ע"פ האמור בתשובת המשיבה, נספח "1" של התשובה, אמור היה לכלול גם את פרטי המבקשת ממרשם החברות. דא עקא, ונספח "1" אינו מכיל כל מידע ממרשם החברות, כי אם אך את אישור המסירה ותצהיר המוסר.
אין מחלוקת, כי המצאתה של "האזהרה לחייב", יושמה באמצעות הדבקה במען.
הוראות תקנות 476 ו-477, לתקסד"א, מתוות את "דרך המלך" לביצועה של המצאה:
476: "
המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי הענין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה."
477: "
ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו,..."
בנסיבות הנזכרות באישור המסירה ובתצהיר המוסר, יושמה ההמצאה בהתאם להוראות תקנה 489 לתקסד"א: "
שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק."
הדרישה לפעולתו של שליח ב"
שקידה ראויה וסבירה"
אינה מתקיימת, בעניינו.
שלשה ביקוריו של השליח במען המבקשת, היו כלהלן:
ביום 21/03/2012;
ביום 22/03/2012;